שלום לכולם,
אני רוצה לספר לכם על ספר שאני מאוד נהנתי לקרוא.
קוראים לו אי-בוד.
מסופר שם על ילדי משפחת מורין שכל היום וכל הלילה ישבו במיקלט ביגלל הפצצות .
הם רצו להפליג לטרניה אבל הספינה שלהם טבעה והם הגיעו לאי שהם קראו לו אי-בוד.
קרו להם הרבה דברים מסוכנים ומפחידים שרק בשיתוף פעולה הם הצליחו להתגבר אליהם.
אהבתי את הספר כי הוא מותח , מעניין,ומעט מפחיד.
למשל בקטע שילד אחד ניגן לקוברה שהיתה בתוך תבעת של אש ולא יצא משם עד שתבעת האש
היתה סגורה,וכשהוא ניסה לצאת משם הוא קיבל קויות על כל הגוף ולא היצתער על זה.
אני נהנתי מאוד מקריאת הספר.
אני ממליצה לכם עליו.
לבנתיים,בייייייייייייייייייייי.
ממני שירי.
אני רוצה לספר לכם על ספר שאני מאוד נהנתי לקרוא.
קוראים לו אי-בוד.
מסופר שם על ילדי משפחת מורין שכל היום וכל הלילה ישבו במיקלט ביגלל הפצצות .
הם רצו להפליג לטרניה אבל הספינה שלהם טבעה והם הגיעו לאי שהם קראו לו אי-בוד.
קרו להם הרבה דברים מסוכנים ומפחידים שרק בשיתוף פעולה הם הצליחו להתגבר אליהם.
אהבתי את הספר כי הוא מותח , מעניין,ומעט מפחיד.
למשל בקטע שילד אחד ניגן לקוברה שהיתה בתוך תבעת של אש ולא יצא משם עד שתבעת האש
היתה סגורה,וכשהוא ניסה לצאת משם הוא קיבל קויות על כל הגוף ולא היצתער על זה.
אני נהנתי מאוד מקריאת הספר.
אני ממליצה לכם עליו.
לבנתיים,בייייייייייייייייייייי.
ממני שירי.
שירי שלום,
השבמחקכדי לתקן את כתיבתך, העתיקי את הרשומה והדביקי אותה ברשומה חדשה.
משפט הפתיחה שלך מאוד יפה.
על החלק שבו את מספרת בקצרה על תוכן הסיפור יש לוותר.
כתבי מה הרגשת או חשבת לאחר שקראת את הקטע על הילד שניגן לקוברה.
הוסיפי עוד דוגמא לקטע שעורר בך מחשבות או רגשות.
את החלק של ההמלצה שימרי לסוף.
מיכל